<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ז</h1>
<h2>דף פב:</h2>
אין עושין סחורה בשקצין ורמשים ונבלות וטרפות כך פשוט בשביעית [פ"ז מ"ג] וכן בפסחי' [כ"ג ע"א]. ציידי חיה ועוף אסורי' לצוד טמאים ואם נזדמנו להם מותרין. ועוד פשוט דאסור מדאוריתא. ומותר לעשות סחורה בבהמה טמאה שאינה מאכל הגוים כגון הסוס והפרד והגמל והחמור ודומיהן שלא גזרו אלא על הראוי לאכילה כך מפורש בירושלמי [שביעית פ"ז ה"א], ועוד פשוט בירושלמי כל דבר שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה. הרי חמור, למלאכתו הוא גדל, וכן גמל למלאכתו הוא גדל ע"כ. ועוד פשוט בקמא [ע"ט ע"ב] שאסור לגדל חזירין וכלבים. וכתבו בתוספות שאפילו נפלו לו בירושה, אבל מוכרם [על] יד על יד כדאמרינן שם [פ' ע"א] בבריתא מי שנפלו לו כלבים או חזירים בירושה אין מחייבין אותו למכרם מיד אלא למכרם על יד על יד, וכן נר' אם גבאם בחובו וכן הסכימו הפוסקין, אבל נפלו לו בירושה אסור לגדלם או לעשות בהן סחורה, ואין אסו' מן התורה אלא למכרם כמו שכתבתי וכן מוכח בבכורות, ולפי זה גבינות שאיסורם מדרבנן מותר לעשות בהן סחורה.
